אומץ ותעוזה ככישורי חיים

אומץ, איזו מילה עוצמתית. לדעתי, אומץ הוא קודם כל ביננו לבין עצמנו. כשאנחנו מזהים את הגבול שלנו, את החסם שלנו, את הנקודה המדויקת שבה אנחנו עוצרים, קופאים, או נמנעים – ונושמים עמוק, ומחליטים בעצמנו, בכוונה מלאה, להתמודד עם זה ולהתגבר על זה, כמו שלא עשינו מעולם. אומץ בעיניי הוא לא ההפך מפחד, כולנו מפחדים ויש לפחד גם יתרונות נהדרים במצבים מסוימים. אומץ זה להחליט לפעול קדימה דרך הפחד. להחליט עם עצמנו שאנחנו מתמודדים עם מה שמפחיד אותנו, עם מה שלא מוכר לנו, עם מה שעוצר אותנו, ופועלים להתגבר עליו. אומץ זה להסכים לקחת את הסיכון שאולי לא נצליח, בשביל הסיכוי שאולי נצליח. להסכים לשלם את המחיר של הניסיון כדי להגדיל את הסיכוי להרוויח את התחושות והתובנות שנרוויח מהתעוזה שלנו. כשהרווח מרגש אותנו יותר מאשר המחיר מפחיד אותנו – שם אנחנו פועלים וצומחים כאנשים! לעלות על קביים בגיל 5 אחרי שכל מה שהכרתי כילדה זה לזחול על הרצפה זה מפחיד! פתאום אני רחוקה מהרצפה ויכולה למעוד! יכולים להפיל אותי! אבל הרווח עבורי של להיות בגובה העיניים עצמאית וניידת עשה לי פרפרים בבטן. הסיכוי היה שווה בעיני את הסיכון. גם לצאת לרקוד באמצע הרחבה במועדון שבו אני היחידה בכסא גלגלים היה מבעית. כולם יבהו, לא יבינו, ירחמו חלילה. יצחקו אולי מהמבוכה. אבל הסיכוי שאני אחגוג את הקצב שבגוף שלי יחד עם כולם היה שווה לי את הסיכון. לאורך השנים, אינספור רגעים מכוננים כאלה של תעוזה, חיזקו את שריר האומץ שלי שהיום מוביל אותי למחוזות אפילו עוד יותר גדולים ומשמעותיים, ופותח לי דלתות לעולמות מפתיעים ולפסגות מרגשות. אני מזמינה אתכם, לזהות פחד אחד קטן או גדול שתוקע אתכם, ותצאו לפעולה כדי לנטרל אותו. זה לגמרי אפשרי עבורכם! אפשר ללמוד את זה, אפשר לעשות את זה, אפשר להשתפר בזה, וזה לחלוטין משנה חיים! אנחנו חיים פעם אחת, בואו נרקוד אותם!